הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ נ' וייס ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, בסכום של 7,806 ₪, אשר הוגשה בסדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים לרכב המבוטח על ידי התובעת (להלן – "הרכב הנפגע").

על פי גרסת התובעת, אירעה תאונת הדרכים ביום 28.10.09, עת נסע הרכב הנפגע בצומת האלה. לפתע נכנס לצומת רכבה של נתבעת 1, אשר היה מבוטח על ידי נתבעת 2, מבלי ליתן זכות קדימה. נהג הרכב הנפגע ביקש להימנע מהתנגשות ברכב המתפרץ, סטה ימינה ונפגע מהמדרכה.

לטענת הנתבעות לא היה רכבה של נתבעת 1 מעורב בתאונת הדרכים שאירעה לרכב הנפגע.

לאחר שהנתבעת חצתה את הצומת במכוניתה, שמעה מאחוריה "רעש" של תאונה, ועל כן החנתה את רכבה בצד הכביש ופנתה לבדוק את שאירע. כשירדה מרכבה הבחינה נתבעת 1 ברכב הנפגע. הנתבעת ביקשה לבדוק האם זקוק נהג הרכב הנפגע לעזרה, ועל כן נגשה אליו. לפתע התנפל עליה נהג הרכב הנפגע, האשים אותה בכך שגרמה לתאונה, ניסה להחתימה על הודאה באשמה לתאונה, עיכב אותה, ומנע מבעדה לשוב לרכבה. עוד נטען שהתאונה אירעה לאחר שנהג הרכב הנפגע נהג במהירות מופרזת, לא שם לבו לעיקול הדרך, ועלה על אי תנועה המצוי במקום. בשל מהירותו המשיך הרכב הנפגע בדרכו עד לתחנת האוטובוס הסמוכה.

הצדדים בתיק זה, הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן- "חוק בתי המשפט"), ללא חובת הנמקה. בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את התביעה במלואה, או לדחותה, או לקבלה לשיעורין, הכל על פי שיקול דעתו של בית המשפט, לרבות שיקולי פשרה וצדק, וזאת ללא קביעות וללא נימוקים. סיכויי הערעור בהכרעה כאמור הינם סיכויים קלושים.

עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים לתיק בית-המשפט ושמעתי את עדויות הצדדים, טענותיהם וסיכומיהם, כפי שהועלו בפני בישיבה המקדמית שנערכה ביום 18.10.10.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי שהתביעה לא הוכחה כנדרש, ולפיכך יש לדחותה.

התובעת תשלם לנתבעות את אגרת בית המשפט, ושכר טרחת עו"ד בסכום של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, בתוך 30 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, י' חשון תשע"א, 18 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: